היפנים מנומסים ביותר ומסבירי פנים אחד לשני וגם לתיירים. תיירים רבים חוששים להתנהג בצורה לא מכבדת ולפגוע במקומיים. הכלל הראשון של כללי הנימוס היפנים, הוא פשוט להיות מסבירי פנים. אף אחד לא יכעס עליכם אם תפספסו מנהג או שניים, כל עוד אתם מנומסים, חייכנים ולא מרימים את הקול. עם זאת, תושבים מקומיים יעריכו מאוד אם תלמדו את כללי הנימוס היפניים ותיישמו אותם בטיול שלכם. זו דרך נפלאה לא רק ללמוד יותר על התרבות היפנית, אלא גם להיטמע ביפן במהלך הטיול ולהרגיש חלק ממנה ומהעם היפני.
קידה
אחד המנהגים המוכרים ביותר בתרבות היפנית או הקידה. אם התרגלתם ללחוץ ידיים בפגישה הראשונה עם זר (או חלילה, לחבק), יכול להיות שתתקשו להתרגל לקידה. אל חשש, יפנים רבים מורגלים גם הם בלחיצת ידיים, וזו לא תהיה טעות חמורה להושיט יד ללחיצה, אבל קידה תמיד תהיה עדיפה. בקידה קלה משתמשים גם כאות תודה או כדי להתנצל. סביר להניח שתזכו לקבל הרבה קידות תודה שכאלו במלונות, מסעדות ומקומות נוספים בהם תהיו הלקוחות. בתור לקוחות, לא מצפים מכם לקוד בחזרה. זו אולי מרגיש מוזר שמישהו קד לכם ואתם פשוט עומדים שם ומחייכים אליו, אבל להם ייראה הרבה יותר מוזר לראות אתכם משיבים על "תודה" ב"תודה" משלכם. זה כמו שמלצר יגיד לכם "בתיאבון" ותגידו "גם לך".
הסרת נעליים
ביפן תמצאו את עצמכם מסירים נעליים לעתים תכופות (לכן כדאי להצטייד בנעליים שיורדות בקלות, ובגרביים נקיות). בדרך כלל, תתבקשו להסיר נעליים לפני שתיכנסו לחדרים עם כיסוי הרצפה הנפוץ שנקרא טאטאמי. נעליים יש להסיר גם בכניסה למקדשים, לראיוקן (אכסניות מסורתיות) ולמסעדות מסורתיות. אם תוזמנו לבית מקומי, דעו שעליכם להסיר נעליים לפני הכניסה לבית ולהשאיר אותן מחוץ לדלת. באופן כללי, אם אתם רואים ערימת נעליים בכניסה לחלל מסויים, כנראה שגם הנעליים שלכם אמורות להיות שם.
במסעדות ואכסניות בהן אתם נדרשים להסיר נעליים, יהיו כפכפי גומי או עץ בכניסה לשירותים. הם נועדו עבורכם, כדי שלא תצטרכו ללכת יחפים על הרצפה. רק שימו לב שאתם לא אמורים לחזור איתם לתוך החדר הראשי.
כניסה למוניות
המוניות ביפן פועלות כמו מוניות שירות בישראל, מהבחינה שהדלתות שלהן נפתחות על ידי הנהג. חכו שהנהג יפתח לכם את הדלת ויסגור אותה אחריכם, ואל תנסו לפתוח את הדלת עצמאית.
תשלום במזומן
תשלום בכסף מזומן נפוץ מאוד ביפן, למרות שיותר ויותר מקומות עוברים לשימוש באשראי או בתשלום דיגיטלי. כשתצטרכו לשלם במזומן, דעו שלא מקובל להעביר מזומן מיד ליד ישירות. כלומר, מצופה מכם להניח את הכסף על המגש הקטן (שקיים בכל חנות, מסעדה וגם מונית), ולקחת את העודף שלכם מאותו מגש. להגיש למישהו שטרות לתוך היד נחשב לגסות רוח. זה לא עניין של חיידקים, זה עניין של כבוד לכסף ולמרחב האישי שלכם.
השארת טיפ
בהרבה מקומות ביפן, תזכו לקבל שירות אדיב מאוד. בין אם מדובר על מלצרים במסעדות או מדריכים ידענים וחייכנים בטיול מאורגן. כשמגיעים ממדינה כמו ישראל, האינסטינקט הוא להשאיר טיפ גדול ככל הניתן. עם זאת, דעו שמאוד לא מקובל להשאיר טיפ ביפן. זה אולי ירגיש לכם מוזר לקבל שירות מצוין במסעדה ואז לעזוב מבלי להשאיר טיפ, אבל זה מה שנחשב נורמלי. זה לא שיכעסו עליכם או שיחשבו שזלזלתם בכבודו של נותן שירות אם תשאירו לו טיפ, אבל זו פשוט לא הנורמה כמו בארץ.
אכילה ברחוב
מלבד בערים כמו אוסקה או פוקואוקה, בהן סצנה אוכל הרחוב פופולרית מאוד, ממש לא מקובל לאכול ברחוב ביפן. מצפים מכם לאכול בבית או בתוך מסעדה, גם אם קניתם את האוכל מדוכן ברחוב. גם מאוד לא מקובל או מנומס לאכול או לשתות ברכבת פנימית. ברכבות ארוכות למשל (בין ערים) מקובל מאוד לאכול ולשתות, וכבר בתחנת הרכבת יקבלו את פניכם מגוון דוכני אוכל צבעוניים.
שימוש במקלות אכילה (צ'ופסטיקס)
קודם כל, דעו שביפנית הצ'ופסטיקס נקראים אוהאשי. גם אם אתם יודעים להשתמש בהם כהלכה (ואם לא, התאמנו בבית), יש כמה דברים שאתם צריכים לדעת: אל תשתמשו במקלות כדי להצביע על אדם אחר, אל תנופפו בהם באוויר או תשפדו אוכל בעזרתם. אל תנעצו את המקלות בקערת אורז ותשאירו אותם שם, כיוון שזהו מנהג ששמור ללוויות. אם אתם אוכלים מכלי משותף לכל השולחן, השתמשו בקצה העבה של המקלות (לא זה שאתם מכניסים לפה) כדי להגיש לעצמכם את האוכל.
