פן היא אחד היעדים שמשפחות ישראליות מדברות עליו הכי הרבה בשנים האחרונות. המקדשים של קיוטו, הרחובות המוארים של טוקיו, האוכל שנראה כמו יצירת אמנות והנימוס שקשה להאמין שקיים – כל אלה הופכים אותה לחוויה שלא דומה לשום מקום אחר. אבל מי שכבר היה שם עם ילדים יודע גם את הצד השני: זו חופשה אינטנסיבית. ובגלל זה, יותר ויותר משפחות מחפשות דרך לסיים את הטיול בכמה ימים של ים ושמש. והיעד שהולך ומתבלט לצורך הזה הוא דווקא הפיליפינים.
למה בכלל לשלב?
ביפן כל יום מלא. רכבות, מקדשים, שווקים, מוזיאונים, פארקים, ועוד מסעדה קטנה שחייבים לנסות. הילדים נהנים, אבל אחרי שבוע או עשרה ימים כאלה, כולם מתחילים להרגיש את הרגליים. בדיוק בנקודה הזו הפיליפינים נכנסים לתמונה. חופים לבנים, מים חמימים ולגונות בצבעי טורקיז, במרחק טיסה קצרה יחסית מטוקיו או מאוסקה.
התוצאה היא חופשה עם שני חלקים שמשלימים זה את זה. החלק הראשון מלא בגירויים, תרבות ועיר. החלק השני הוא מנוחה, טבע וזמן ביחד. הרבה הורים מספרים שדווקא השילוב הזה הפך את הטיול לזכור במיוחד, כי לכל אחד במשפחה היה את הרגע שלו.
איך בונים את המסלול
הדרך הפשוטה ביותר היא להתחיל ביפן ולסיים בפיליפינים. כך הימים העמוסים נמצאים בתחילת הטיול, כשלכולם יש עוד אנרגיה, והחופשה נגמרת בנחת על החוף. מיפן יש טיסות ישירות למנילה ולסבו, ומשם ממשיכים בטיסת פנים או במעבורת אל האיים.
הטעות הנפוצה היא להתייחס לחלק הפיליפיני כאל "עוד כמה ימים בסוף". בפועל, הוא צריך תכנון לא פחות מהחלק היפני. המעברים בין האיים לוקחים זמן, ולכן כדאי להקדיש לו לפחות חמישה עד שבעה ימים, ולבחור אזור אחד או שניים בלבד. כדי להבין מה מתאים לכם, שווה לעבור על האיים והיעדים השווים ביותר בפיליפינים ולראות איזה מהם מתאים לגיל הילדים ולסגנון שלכם.
איזה אזור מתאים למשפחה
אם הילדים קטנים, בוהול היא כנראה הבחירה הכי נכונה. היא קרובה לסבו, החופים בה רגועים והמים רדודים, ויש בה את הטרסירים, קופים זעירים עם עיניים ענקיות שילדים יכולים להסתכל עליהם שעות. גם הגבעות המפורסמות של האי הן עצירה קלה ומהנה.
אם הילדים גדולים יותר ואוהבים מים, פלאוואן תעשה להם את הטיול. באל נידו ובקורון יוצאים לשייט בין לגונות ומצוקי גיר, קופצים לשנרקל ומגלים דגים ואלמוגים שלא ראו אף פעם. זה יום ארוך על הסירה, אבל כזה שנשאר בזיכרון.
ומי שרוצה בעיקר לנוח, יכול לסיים בבורקאי. חוף לבן וארוך, ים רגוע ושקיעות שהופכות כל ערב לאירוע.
ההבדלים בין שני החלקים
קודם כל, הקצב. ביפן כל יום מתוכנן, והלו"ז הוא חלק מהחוויה. בפיליפינים הכול איטי יותר, והיום בנוי סביב הים ומזג האוויר. כדאי להכין את הילדים למעבר הזה, ולתת להם להבין שעכשיו מתחיל החלק של המנוחה.
אחר כך, הכסף. יפן יקרה יחסית, בעיקר בלינה ובתחבורה. בפיליפינים הלינה והאוכל זולים יותר, וההוצאה הגדולה היא טיסות הפנים וסיורי האיים. בפועל, הימים בפיליפינים עוזרים לאזן את התקציב של הטיול כולו.
ויש גם את השפה. ביפן האנגלית פחות נפוצה, ולפעמים צריך להסתדר עם תמונות ותנועות ידיים. בפיליפינים אנגלית היא שפה רשמית, וזה מקל מאוד על הורים שצריכים לבקש, לשאול ולהסביר.
איפה ישנים בכל חלק
ביפן הלינה היא לרוב חדר קטן ויעיל, לפעמים קטן מאוד. משפחות רבות בוחרות בדירות מאובזרות או בריוקאן, בית הארחה יפני מסורתי שבו ישנים על מזרנים ואוכלים ארוחת בוקר מקומית. זו חוויה בפני עצמה, וילדים בדרך כלל מתלהבים ממנה.
בפיליפינים המצב הפוך. כאן הלינה היא חלק מרכזי מהחופשה. ריזורט מול הים, עם בריכה, חדר משפחתי ומרפסת שממנה רואים את השקיעה, יכול להפוך יום רגיל לחוויה. כדאי לבחור מקום קרוב לחוף ולנמל שממנו יוצאים לסיורים, כדי שלא תבלו חצי יום בהסעות. והמעבר הזה, מחדר קטן בטוקיו לבקתה מול הים, הוא חלק מהקסם של הטיול המשולב.
מתי לטוס
את יפן אפשר לבקר כמעט כל השנה, עם שיאים באביב, בעונת הפריחה, ובסתיו, כשהעלים משנים צבע. בפיליפינים העונה היבשה נמשכת בערך מדצמבר עד מאי. החפיפה בין השניים יוצרת חלון נוח במיוחד: חופשת פסח. זו תקופה שבה מזג האוויר טוב בשני היעדים, והילדים ממילא בחופש.
כמה זמן להקדיש
לרוב המשפחות, שלושה שבועות הם הזמן האידיאלי. כעשרה עד שנים עשר ימים ביפן, ושבוע עד עשרה ימים בפיליפינים. כך יש מספיק זמן גם לערים וגם לאיים, בלי להרגיש שרצים ממקום למקום.
לפי ההמלצות של המרכז למטייל הפיליפינים, עדיף לישון לילה אחד בעיר הנחיתה בפיליפינים ולהמשיך לאיים למחרת בבוקר, במקום לדחוס טיסה בינלאומית, טיסת פנים ומעבורת ליום אחד. זה נשמע כמו בזבוז של יום, אבל בפועל זה חוסך הרבה עצבים.
כמה טיפים קטנים שעושים הבדל
קחו כרטיס טיסה "פתוח", כלומר טסים לטוקיו וחוזרים ממנילה או מסבו. כך לא צריך לחזור לאחור ולבזבז יום. שימו לב למשקל הכבודה, כי בטיסות פנים בפיליפינים המגבלות נוקשות יותר מאשר בטיסות הבינלאומיות. הביאו בגדים לשני אקלימים, כי ההבדל בין אביב קריר ביפן לחום הטרופי מורגש. ובעונה העמוסה, הזמינו מראש את סיורי האיים.
ועוד טיפ אחד, אולי החשוב מכולם: אל תנסו להספיק הכול. גם ביפן וגם בפיליפינים יש יותר ממה שאפשר לראות בביקור אחד. הזיכרונות הכי טובים של ילדים מגיעים בדרך כלל מהרגעים הפשוטים – ארוחה משותפת, שחייה ראשונה עם דגים צבעוניים או שקיעה על החוף.
ומה אם יש רק שבועיים?
גם בשבועיים אפשר לעשות את זה, רק צריך לוותר על כמה דברים. במקום טוקיו, קיוטו ואוסקה, התמקדו בשתי ערים בלבד, למשל קיוטו ואוסקה. במקום שני אזורים בפיליפינים, בחרו אחד, ועדיף כזה שקרוב לשדה התעופה שאליו נוחתים. בוהול, למשל, נמצאת במרחק מעבורת קצרה מסבו, וזה חוסך טיסה פנימית שלמה. השילוב יהיה קצר יותר, אבל עדיין ירגיש כמו שתי חופשות בטיול אחד.
השילוב בין יפן לפיליפינים הוא אחת הדרכים הכי טובות לחוות את אסיה עם משפחה. תרבות, אוכל וערים מרתקות, ואחריהם ים, חופים ומנוחה אמיתית. עם תכנון נכון, זו חופשה שבה כל אחד במשפחה ימצא את מה שהוא אוהב. ומי שמתחיל לתכנן את החלק הטרופי, ימצא אצל המרכז למטייל הפיליפינים מדריכים בעברית שיעזרו לבנות אותו נכון.
